הרעיון לאגד את המתכונים של משפחת אבי (יליד וינה/אוסטריה) עלה מזמן, אך היה בגדר פנטזיה. רציתי לסדר את כל המתכונים והמאכלים המסורתיים שסבי, סבתי, הורי ואני הכנו - ועדיין מכינים - כדי להעניק להורי מתנה, וכדי להשאיר לילדיי מזכרת.
המטבח הוינאי עדין בטעמיו, וייחודו באיכותו ובעדינותו. האוכל במטבח זה הוא אוכל ביתי ומנחם, אך הוא לא זכה לכבוד הראוי לו - עקב מיעוט אנשי העלייה הזו ומפאת צניעותם.
בעקבות המצב הקשה באירופה עם עליית הנאצים, אבי ומשפחתו עלו לארץ בעלייה החמישית. אבי והוריו וינאיים מספר דורות. למשפחתו של סבי, גוסטב, היה בית דפוס גדול בוינה בשם WIX. גוסטב, סבי, היה שחקן בקבוצת הכדורגל ״הכ״ח וינה״, ומאוחר יותר התמנה למנהל הקבוצה.
האופפה שלי (סבי) גוסטב ויקס היה טבח בצבא הבריטי, ובקום המדינה פתח מסעדה בתל ליטוינסקי (תל השומר) שהיתה מוכרת ואהובה מאוד בקרב רופאי בית החולים, שנהגו לאכול אצלו בקביעות. השניצלים הענקיים שלו ופניו הקורנות היו שם דבר בתל השומר. אבי הצטרף אליו בתחילת שנות ה-70 והפך את המקום לסטקייה.
את האהבה לאוכל קיבלתי ממנו, מסבתי (אוממה), ומאבי ואמי - שולמית וחנן ויקס.
היו המון רגעי ייאוש במהלך העבודה שנעשתה על ידי: בישלתי את כל המתכונים שבספר, קניתי אביזרים לרקע, כמויות של פרודוקטים, צלחות וסכו״ם, וימי צילום ארוכים שהתחילו משעות הבוקר המוקדמות מאוד וצולמו בסלון ביתי הקטן. אך קיבלתי תמיכה אדירה משותפי לחיים.
בספר יש פרק על התרבות הוינאית שניסו לשמר בארץ - על המנהגים, השירים והדקלומים שכל ״יקה״ מכיר. יש בו כ-110 מתכונים אותנטיים, והוא מוקפד מבחינת תוכנו, צורתו ואיכותו. הספר נועד לשמר תרבות שונה ונכחדת, ובעיקר מאכלים שמזכירים זיכרונות נעימים.
התגובות על הספר מאוד מרגשות ושוות את כל המאמץ שהושקע. עבדתי עם אנשים נהדרים ומוכשרים, וזה ניכר בתוצאה הסופית - הספר נעשה עם המון אהבה.